נינטנדו סוויץ - סקירה וחוות דעת - עדכון
נכון שהוא יצא לפני שנה וחצי אולם הגיע הזמן שאני אחווה את דעתי בנושא, אתם בטוח מכירים את כל סרטוני הפתיחה ומה הקופסא מכילה, אז ברשותכם אני אגיע לעיקר, איך המכשיר? יתרונות וחסרונות, השוואה לאייפד וסיכום.
גויקון - joycon - שלטים.. בלי זה הסוויץ הוא סתם מסך.. באייפד לא הייתי משחק עם שלט ולכן כל הנושא היה לי חדש, עם האפל טיוי רכשתי את שלט הנימבוס אולם הוא אפילו לא עם חצי מיכולות שלטי הסוויץ, נינטנדו הוסיפו לשלט רטט, מצלמה, וחיישני תנועה, אלו השלטים הכי מגניבים שיש מאחר ואתה משחק גם ללא הקונסוליה עצמה ( על הטלויזיה ) אתה מקבל פידבק למה שקורה לך במשחק עצמו.
מבחינת בנייה המכשיר מרגיש טוב, למרות שהוא בנוי מפלסטיק, כאשר אנו נבחר לשחק איתו במצב נייד אנו נרגיש שהאחיזה לא כל כך נוחה, בין אם הגויסטיקים לא ארגונומטריים ולא בנויים לאחיזה ארוכה, כאשר הגויסטיקים מחוברים המכשיר מרגיש רחב מידי לאחיזה ומשחק לאורך זמן מתחיל להרגיש לא נוח.
חיפשתי על דרך לשפר את הנושא ומצאתי כמה קייסים אשר מטרתם היא שיפור האחיזה, אולם רוחב המכשיר לא יכול להשתנות.
חיפשתי על דרך לשפר את הנושא ומצאתי כמה קייסים אשר מטרתם היא שיפור האחיזה, אולם רוחב המכשיר לא יכול להשתנות.
שימוש בגויסטיקים בנפרד או מחוברים ביחד המצב מרגיש יותר טוב, אולם ההתקן שמסופק עם המכשיר לא הכי נוח ואני מאמין שיש טובים יותר בשוק, שלט אחד ששמתי עליו עין הוא של חברת 8bitdo
היכולת לבחור היכן אנו נרצה לשחק ( בבית או בחוץ ) והיכולת לבחור את המסך ( טלויזיה או קונסוליה ) היא נהדרת - וזה יתרון מבחינתי לעומת קונסוליות אחרות.
היכולת לבחור היכן אנו נרצה לשחק ( בבית או בחוץ ) והיכולת לבחור את המסך ( טלויזיה או קונסוליה ) היא נהדרת - וזה יתרון מבחינתי לעומת קונסוליות אחרות.
גויקון - joycon - שלטים.. בלי זה הסוויץ הוא סתם מסך.. באייפד לא הייתי משחק עם שלט ולכן כל הנושא היה לי חדש, עם האפל טיוי רכשתי את שלט הנימבוס אולם הוא אפילו לא עם חצי מיכולות שלטי הסוויץ, נינטנדו הוסיפו לשלט רטט, מצלמה, וחיישני תנועה, אלו השלטים הכי מגניבים שיש מאחר ואתה משחק גם ללא הקונסוליה עצמה ( על הטלויזיה ) אתה מקבל פידבק למה שקורה לך במשחק עצמו.
סוללה - טוענים שהסוללה מחזיקה לעד 6 שעות עבודה והאמת שמבחינת זמן המשחק לטעמי לא צריך יותר, אולם בפועל כאשר אני משחק הסוללה לאחר שעתיים וחצי עומדת על בין 15-35 אחוז, לא להיט מבחינתי במיוחד לאחר השימוש באייפד..
משחקים - יש לכאן ולכאן, יותר טובים ופחות אולם כל המשחקים שניסיתי עד עכשיו - סופר מאריו אודסי, מאריו והארנבים, ARMS, קפטן טוד היו באיכות מאוד גבוהה של אנימציה, זה משהו שהיה חסר לי בזמן האחרון באייפד.
היכולת לרכוש משחקים פיזית מול דיגיטלית עיניינה אותי מאוד, לאורך השנים האחרונות כל מה שרכשתי היה דיגיטלי, בין אם זה היה באנדרואיד ובין אם באייפון, היו פעמים שאפליקציה הוסרה ולא הייתה זמינה, אולם המקרים היו בודדים ביותר, כל מה שרכשתי היה על החשבון שלי ויכולתי להיכנס אליו מכל מכשיר שרציתי, הדבר לא כך בנינטנדו סוויץ ואם לא רוכשים משחק בצורה פיזית אי אפשר לשחק אותו על קונסוליות סוויץ אחרות, נינטנדו מנעה מאיתנו לרשום את אותו חשבון ולשתף רכישות עם בני משפחה - כך שבמידה ויש לי שתי קונסוליות - כל קונסוליה יכולה להיות מחוברת לחשבון שונה.. ואז הברירה היחידה היא רכישה של משחק בתצורתו הפיזית.
החלפת המשחקים - הוצאת הכרטיס והכנסת חדש היא לא עיניין של מה בכך אולם לצורך זה אתה חייב לקום ממקום מושבך ולזוז.. לעומת הרכישה הדיגיטלית שכל מה שנדרש ממך הוא יציאה מהמשחק ובחירת משחק אחר, הדבר דורש תרגול בעיקר מנטלי והטמעת הרעיון של משחק אחד בכל פעם, לי אישית קצת קשה עם זה כרגע ואני נוטה להישאר עם משחק אחד לאורך כמה ימים עד שאני ממש זקוק לשינוי.
אם על משחקים אנחנו מדברים החלק שמפריע לי ביותר אולם גם מובן מבחינתי הוא שצריך לסגור כל פעם את המשחק אם אני רוצה להחליף למשחק אחר, בכדי לחסוך בכמות השימוש הראם ולתת חווית משחק טובה נינטנדו בחרו לספק את כל הזיכרון העובד למשחק אחד ספציפי ללא בניית task switcher וניהול זיכרון, קצת חבל אולם מובן, לביצועים טובים צריך מערכת שמספקת את כל הזיכרון למשימה אחת.
השוואה לאייפד - יש הבדלים גדולים בין האייפד לנינטנדו סוויץ, בין אם זה גודל המסך, זמן הסוללה, עובי, כמות משחקים ובעיקר שימוש.
תקופה ארוכה מאוד האייפד היה הקונסוליה שלי, היה מכשיר העבודה שלי, אהבתי את היכולת של המסך מגע, אהבתי את מבחר המשחקים העצום שהיה לאייפד ( עדיין יש ), אהבתי את מחיר המשחקים שנע בין חינם לכמה דולרים, אהבתי את זה שהאייפד מיני נכנס לי לכיס מכנסי הדגמח ואני יכול לקחת אותו לכל מקום, זמן הסוללה הארוך, האפליקציות שעבדתי איתן לעריכת תמונות, סרטים וכמובן כתיבה, אולם בזמן האחרון - ואם לדייק - שנתיים בערך - לא מצאתי את עצמי באייפד, הכתיבה לא זרמה לי כמו פעם, לא יצאו כותרי משחקים חדשים, ואם יצאו הם היו ברמה נמוכה מאוד - במיוחד למה שהורגלתי אליהם - infinity blide, oceanhorn, ועוד רבים אחרים, הייתה לי הרגשה שחברות משחקים לא רוצות לפתח משחקים איכותיים לאייפד, המון משחקי מחשבה טובים שהיו לי לא המשיכו לקבל עדכוני גרסה לתאימות למערכות הפעלה אחרונות וכך יצא שיש לי משחקים נהדרים ללא תמיכת מפתחים, הבנתי שהמון מפתחים בוחרים לא לפתח משחקים איכותיים לאייפד מאחר והתשלום לרוב לא מספק.
למכור אפליקציה בדולר או שניים הרבה יותר פשוט מאשר למכור אפליקציה ב15 דולר או 30 דולר, והייתה הרגשה שכל מה שמצפים מהאייפד הוא שאפליקציות יהיו זולות ורק מי שרכש אייפד פרו באמת היה מוכן להשקיע באפליקציות פרימיום שהושקעה בהן המון עבודה - affinity photo לדוגמא.
קצת חרגתי מהעיניין.. אולם היה לי חסר משחק איכותי, אני אוהב שאני יכול לשחק בכל מקום, לא רק מול הטלויזיה ( לא בהכרח בחוץ - קצת מוזר לי לשחק מחוץ לבית.. ) היה לי חסר ההשקעה שבמשחק - ואת זה מצאתי בנינטנדו סוויץ!
אז גם אם יש לו חסרונות, יש לו יתרון אחד עצום! איכות משחקים והשקעה.
היכולת לרכוש משחקים פיזית מול דיגיטלית עיניינה אותי מאוד, לאורך השנים האחרונות כל מה שרכשתי היה דיגיטלי, בין אם זה היה באנדרואיד ובין אם באייפון, היו פעמים שאפליקציה הוסרה ולא הייתה זמינה, אולם המקרים היו בודדים ביותר, כל מה שרכשתי היה על החשבון שלי ויכולתי להיכנס אליו מכל מכשיר שרציתי, הדבר לא כך בנינטנדו סוויץ ואם לא רוכשים משחק בצורה פיזית אי אפשר לשחק אותו על קונסוליות סוויץ אחרות, נינטנדו מנעה מאיתנו לרשום את אותו חשבון ולשתף רכישות עם בני משפחה - כך שבמידה ויש לי שתי קונסוליות - כל קונסוליה יכולה להיות מחוברת לחשבון שונה.. ואז הברירה היחידה היא רכישה של משחק בתצורתו הפיזית.
החלפת המשחקים - הוצאת הכרטיס והכנסת חדש היא לא עיניין של מה בכך אולם לצורך זה אתה חייב לקום ממקום מושבך ולזוז.. לעומת הרכישה הדיגיטלית שכל מה שנדרש ממך הוא יציאה מהמשחק ובחירת משחק אחר, הדבר דורש תרגול בעיקר מנטלי והטמעת הרעיון של משחק אחד בכל פעם, לי אישית קצת קשה עם זה כרגע ואני נוטה להישאר עם משחק אחד לאורך כמה ימים עד שאני ממש זקוק לשינוי.
אם על משחקים אנחנו מדברים החלק שמפריע לי ביותר אולם גם מובן מבחינתי הוא שצריך לסגור כל פעם את המשחק אם אני רוצה להחליף למשחק אחר, בכדי לחסוך בכמות השימוש הראם ולתת חווית משחק טובה נינטנדו בחרו לספק את כל הזיכרון העובד למשחק אחד ספציפי ללא בניית task switcher וניהול זיכרון, קצת חבל אולם מובן, לביצועים טובים צריך מערכת שמספקת את כל הזיכרון למשימה אחת.
השוואה לאייפד - יש הבדלים גדולים בין האייפד לנינטנדו סוויץ, בין אם זה גודל המסך, זמן הסוללה, עובי, כמות משחקים ובעיקר שימוש.
תקופה ארוכה מאוד האייפד היה הקונסוליה שלי, היה מכשיר העבודה שלי, אהבתי את היכולת של המסך מגע, אהבתי את מבחר המשחקים העצום שהיה לאייפד ( עדיין יש ), אהבתי את מחיר המשחקים שנע בין חינם לכמה דולרים, אהבתי את זה שהאייפד מיני נכנס לי לכיס מכנסי הדגמח ואני יכול לקחת אותו לכל מקום, זמן הסוללה הארוך, האפליקציות שעבדתי איתן לעריכת תמונות, סרטים וכמובן כתיבה, אולם בזמן האחרון - ואם לדייק - שנתיים בערך - לא מצאתי את עצמי באייפד, הכתיבה לא זרמה לי כמו פעם, לא יצאו כותרי משחקים חדשים, ואם יצאו הם היו ברמה נמוכה מאוד - במיוחד למה שהורגלתי אליהם - infinity blide, oceanhorn, ועוד רבים אחרים, הייתה לי הרגשה שחברות משחקים לא רוצות לפתח משחקים איכותיים לאייפד, המון משחקי מחשבה טובים שהיו לי לא המשיכו לקבל עדכוני גרסה לתאימות למערכות הפעלה אחרונות וכך יצא שיש לי משחקים נהדרים ללא תמיכת מפתחים, הבנתי שהמון מפתחים בוחרים לא לפתח משחקים איכותיים לאייפד מאחר והתשלום לרוב לא מספק.
למכור אפליקציה בדולר או שניים הרבה יותר פשוט מאשר למכור אפליקציה ב15 דולר או 30 דולר, והייתה הרגשה שכל מה שמצפים מהאייפד הוא שאפליקציות יהיו זולות ורק מי שרכש אייפד פרו באמת היה מוכן להשקיע באפליקציות פרימיום שהושקעה בהן המון עבודה - affinity photo לדוגמא.
קצת חרגתי מהעיניין.. אולם היה לי חסר משחק איכותי, אני אוהב שאני יכול לשחק בכל מקום, לא רק מול הטלויזיה ( לא בהכרח בחוץ - קצת מוזר לי לשחק מחוץ לבית.. ) היה לי חסר ההשקעה שבמשחק - ואת זה מצאתי בנינטנדו סוויץ!
אז גם אם יש לו חסרונות, יש לו יתרון אחד עצום! איכות משחקים והשקעה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה