Reviews By Shiran

סנפרוסט השיקה במהלך השבוע הקודם פירות קפואים - אננס, מנגו, אוכמניות, פטל שחור ותערובת פירות יער. השוק לא היה מנוצל ומבחינתי זו כניסה נכונה ( מאוחר קצת ) אולם טובה מאוד, עד היום הייתי רוכש פטל או אוכמניות של שופרסל אולם האיכות הייתה סבילה, עקב כך היו חודשים שלא רכשתי את המוצר והעדפתי פירות טריים רגילים כמו בננה ותפוח. כאשר ראיתי את הפרסומת אמרתי לעצמי שזהו עוד מוצר ובטיול שלי לשופרסל החלטתי לחפש את המוצר ולראות האם הוא יותר איכותי או שווה ערך לשופרסל, מחיר המוצר הוא 19.9 שח לאריזה של 300 גרם - יקר ב30 אחוז משופרסל אולם מאחר וזה מוצר חדש הייתה הנחה ומחיר המוצר היה 14.9 שח ( שופרסל מאוחרת את המוצר שלה ב16.9 והורידה מחיר בעקבות כניסת המוצרים החדשים של סנפרוסט ) לכן החלטתי לנסות ולקחתי חבילה של אוכמניות וחבילה של פטל שחור - זה מה היה על המדף. למחרת בבוקר הכנסתי את הדייסה שלי והחלטתי להוסיף את הפירות - פתחתי את האוכמניות ונדהמתי מהגודל ולאחר כמה דקות שהפשירה גם מהטעם, סנפרוסט שיחקו אותה בגדול והביאו מוצר מאוד איכותי, שעה חפרתי לאשתי בנושא ( היא כבר התעצבנה ) ואמרתי לה שחייבים ללכת לקנות עוד,

אז אחרי שנתיים עם מכשיר אנדרואיד החלטתי שמספיק לי, סחבתי מספיק ויש יתרונות למערכת ההפעלה של גוגל אולם היא לא יציבה ועשתה לי יותר מידי בעיות. החזקתי במכשיר כמו שקיבלתי אותו מגוגל - מעודכן כל חודש במערכת האבטחה וההפעלה אולם למרות הכל הטלפון גמגם לי יותר מידי פעמים. החלטתי שאני חוזר לאייפון, אבל לאיזה, עוד חודשיים יכריזו על מכשיר חדש ועכשיו אני קונה מכשיר?? היו לי כמה דברים שלמדתי על עצמי במהלך הארבע שנים האחרונות: אני לא רוצה מסך גדול, אהבתי את ה3.5 אינצ, הוא נכנס לכיס ולא הרגשת אותו, נכון שיש יתרון למסך של 5.5 אינצ בכל הנוגע לכתיבה ותמונות, אולם זה לא נוח בכיס וגם לכתוב הרבה על טלפון זה לא נוח, מסך 5.2 היה לי קצת גדול מידי ולא נוח לתפעול ביד אחת, התלבטתי על 4.7 אינצ - אולם הוא מאוד קרוב בגודל המכשיר הכללי ל5.2 שהיה לי - גם זה ירד מהפרק.. נשאר מסך 4 אינצ, שמצוין לשיחות, שליחת סמס ומוזיקה, והכי טוב שהוא לא מורגש בכיס. מחיר - לא רוצה למשכן בית, מחירי המכשירים - למרות שירדו - עדיין גבוהים, 3,200 לדגם בסיסי עם 32 ג'יגה זה הרבה ( וככל שהילדים גדלים זה נהייה הרבה מאוד ) לא רציתי להרגיש רע

קצת על תזונה כבר חמש שנים - פחות או יותר שאני טבעוני, ומה זה אומר? אני לא אוכל מוצרים שהגיעו מחיות, או במילים אחרות תזונה מבוססת על הצומח. למה? מדוע? ומה היתרון? למה - זה התחיל מכך שהפסקתי לאכול מוצרי חלב, נאמר לי שזה יכול לשפר לי מצב בריאותי, לא האמנתי אולם לא מצאתי מה יש לי להפסיד, מרבית הזמן שמרתי יפה ולא נגעתי במוצרי חלב, הדבר היחידי שחטאתי בו היה עוגות שאני הייתי מכין ובתוכן היה חמאה ושוקולד חלב... אולם זה היה לעיתים רחוקות, שמתי לב שלאחר הפסקה ממוצרי חלב אני לא חש בטוב כאשר אני אוכל את העוגה, אז החלטתי להפסיק והפעם כמו שצריך. הזמן עבר ולא הרגשתי צורך במוצרי חלב, אולם התעוררה בעיה חדשה, לאחר שאכלתי בשר אדום  התחלתי להרגיש לא טוב, זה לא קרה לי לעולם והחלטתי להימנע מבשר אדום, וכך הזמן עובר והרגשתי אותו הדבר לגבי עוף, וגם לאחר תקופה העוף ירד ונשארתי רק עם דגים, המון סושי ודגים. יום אחד תוך כדי הכנת הסושי הרגשתי רתיעה מלאכול את הדג, לא יחסתי חשיבות לנושא מאחר וזה לא היה לי כאשר הכנתי סושי לילדים, כאשר התיישבתי לאכול את הרול שלי שוב עלתה בי תחושת בחילה והתנגדות, לאחר ביס אחד שהרגשתי שא

סוף שנה הגיעה ואיתה הגיעו גם מסיבות סוף השנה, ומה זה אומר? זה אומר שאנו מתארגנים, מוציאים את הילדים מוקדם מהקייטנה מארגנים ומביאים אותם להופעה שהם מעלים ואז נאלצים לראות מופע סיום משעמם שבהם הילדים מפגינים את היכולות המיוחדות שהם למדו לאורך כל השנה - בתכלס אנו נאלצים לראות ילדים אחרים - לא שלנו לחכות עד שילדנו יעלה ויופיע על הבמה בכדי להראות לנו את מה שאנו רואים לאורך כל השנה בבית - רק עם מוזיקה מחרישת אוזניים, כיסאות לא נוחים ועוד הרבה אנשים אחרים שלא ראו את הילד שלהם שעתיים וחייבים לנופף לו לשלום כי אחרת הילד לא יזהה אותם - חלאס עם השטויות וההופעות המיותרות, אל תנסו להוכיח לנו שהכסף שאנו משלמים לאורך השנה משתלם והילד שלנו זוכה ללמוד יכולת מופלאה - אני מעריך את הלימוד אולם אני רואה את זה בבית כל יום! טוב שיש חוגים שמעשירים את ילדינו ביכולות ומפתחים כשרונות אבל למה לרכז את זה למופע של שעתיים עם הופעות ממוחזרות ממהלך השנה ( שראינו בבית הספר ) ולא ליצור הופעה חדשה או לפחות קצרה יותר.. ואחכ כמובן למכור את ההופעה להורים על דיסק בשביל הזיכרון של 5 דקות +/- מהילד שלך ו שעה 45 דקות של ילדים א

אז סגרתי ופתחתי ושוב סגרתי ובעיקר לא הייתי סגור על עצמי מה אני רוצה, הייתי צריך לחשוב על קונספט שאני אהנה לכתוב בו, אני אוהב לכתוב ובשלב מסויים רציתי להוסיף וידאו ולהעביר את הפעילות שלי ליוטיוב אולם משהו לא זרם לי בנושא, יותר מידי התעסקות והכתיבה לא יוצאת ספונטנית כמו שרציתי. רציתי מעבר לכתיבה על טכנולוגיה, רציתי מעבר לכתיבה על נושא בודד, רציתי לשתף יותר ממה שעובר עלי וממה שאני חושב והעולם שלי מורכב מהרבה יותר דברים, לכן החלטתי שהבלוג שלי יעסוק בצורה שלמה בחוויות שלי מהחיי יום יום, קרית החיים והמחשבות שלי על נושאים אשר אני פוגש ביום יום. והנושא הראשון - פייסבוק  אני לא אוהב את פייסבוק, אנשים מרגישים שהם יכולים לשחרר כאוות נפשם כל רסן למחשבותיהם ומבקרים אנשים על ימין ועל שמאל, במקום לומר ״אוקי, אני לא חושב כמוך אולם זו הדעה שלך״ הם מתחילים להשתלח ולרמוס את הכותב, לא תמיד חייבים להגיב והיכולת להיות חשוף לכל כך הרבה אנשים עם דעות שונות אשר משעמום מגיבים ושורפים את הזמן שלהם על הרצון להשליט את דעתם על פני הרוב מוציא אותי מדעתי, כן אני נמצא בפייסבוק אולם משתדל לא לכתוב שם ובעיקר לעקוב אחרי