בדיחה ביום כיפור
קודם כל זה לא פוסט כנגד יום כיפור, מבחינתי שכל אחד יעשה מה שנוח לו, מי שרוצה לצום - שיצום, מי שרוצה לראות טלויזיה - שיראה ומי שרוצה לאכול - שיאכל, מבחינתי יום כיפור הוא עוד יום.
אז למה אני קורא לפוסט ״בדיחה ביום כיפור״? ומאחר ורק אתמול רכשתי לבת שלי קסדה לאופניים, כן עד היום היא רכבה על אופניים ללא קסדה ולא חששתי שהיא תיפול, לא חששתי שיקרה לה משהו ובעיקר ידעתי שהיא תשכח אותה או תאבד אותה, אז למה עכשיו? ביום כיפור יוצאים כל המשוגעים, כל אלא שלא יודעים לכבד את הסביבה, את החוקים ומחליטים שזהו חג האופנים, הדו גלגלי החשמלי ובעיקר הרעש בלילות - יום כיפור הוא יום של זיכרון! דווקא ביום שלא נשקפת לבת שלי סכנה בכביש ממכוניות - נשקפת לה סכנה מאלו שרוכבים כנגד כיוון התנועה ( כן יש כיוון תנועה בכביש גם לכלי רכב שהם לא מכוניות ואופנועים ), אלו שחוצים מהר צמתים מבלי להסתכל לצדדים, כאלו שלא מאיטים ולא מבינים את ההשלכות של פציעות גוף וראש.
אז מיום זיכרון היום הזה התחלף ליום של רעש ונסיעה פרועה בכביש, מיום שיושבים ונחים ונמצאים בבית או בבית כנסת, נמצאים עם המשפחה בשקט אנשים יוצאים לרחובות, יוצאים עם הילדים עד שעה מאוחרת ונותנים להם להרעיש, לשחק בחוץ ברעש ובעיקר ללמד אותן שיום אחד בשנה ( אשר שונה בצורה מהותית משאר ימי השנה ) אפשר גם לרכב ולהשתולל בכביש מבלי לדאוג לפגיעה מרכבים.
צום קל למי שצם וגמר חתימה טובה
שתהיה שנה טובה לכולנו
תגובות
הוסף רשומת תגובה