אחרי הלימודים
שנת בלימודים התחילה וכך גם שאר הענייניים, מכירים את המורים, מקבלים ציפיות חדשות לשנת הלימודים וכמובן מתחילים חוגים, אני מודה שאני אף לא אהבתי חוגים, אהבתי להישאר בבית ולהיות עם עצמי, לא אהבתי שמפעילים אותי ולהיות קשוב מעבר לבית ספר לעוד מישהו, ואפילו מעבר לזה, לא היה שום דבר שעיניין אותי ושרציתי ללכת אליו, המקרה הוא לא כזה עם הילדים שלי ואני מוצא את עצמי נע בין חוגים שונים עם ילדי, המגוון של החוגים הוא נרחב ואני מנסה למצוא איך הם שונים ממני ומדוע.
פעם היינו מסיימים בית ספר וחוזרים הביתה, מכינים שיעורים, אוכלים, נחים ויוצאים לשכונה קצת להסתובב, היום אני מרגיש שיש ממש דרישה ללא לחזור הביתה, אחרי בית הספר ארוחה זריזה וחוג, יותר רצון לפגוש חברים ולא להיות בגינה או לרכב על אופניים, כל אני מוצא את עצמי במהלך השבוע מטייל לחוגים ומנסה להפעיל את הילדים, שיחייכו, שיהנו והעיקר שיהיו מרוצים ועייפים.
כך עוד שנה מתחילה ואני בעיקר מרגיש את העייפות והתשישות שלהיות מלווה וצופה.
תגובות
הוסף רשומת תגובה