בין פרדס חנה לתל אביב - הבדלי טעם ומנטליות
אחרי חוויה לוהטת במסעדה אתיופית בפרדס חנה - קלקידן - הרגשנו צורך לבדוק מסעדות אתיופיות אשר קרובות לבית שלנו, בתל אביב יש כל כך הרבה מסעדות ולצערי הגישה לחלקן מאוד קשה, זה מתחיל בתנועה - כמה רכבים ומשוגעים יש בתל אביב וזה כולל רוכבי אופנים חשמליות וקורקינטים, ממשיך בזמן הנסיעה - שיכול להיות לפעמים כמו נסיעה אל מחוץ לעיר, נמשך בחיפושי חניה, חניונים ואז מגיע להליכה ברחובות שהייתי. מתבייש לשייך אותם לתל אביב המפוארת, לכלוך, הזנחה, ריחות ונוזלים המפארים את המדרכה (אם היא קיימת בכלל ) ואת הכביש, אולם נחזור לנושא - איך מרגישה מסעדה אתיופית בתל אביב מול מסעדה אתיופית בפרדס חנה.
באלינגירה - מסעדה אתיופית
נתחיל מכך שלמקום אפשר לקרוא מסעדה, לא דוכן ולא קיוסק, יש שולחנות בחוץ, יש שולחנות בפנים ונעים - יש אפילו מיזוג!
התיישבנו והבטנו בתפריט
לקחנו שתי באלינגירה טבעונית, היה מתבל עדשים, חומוס, מנגולד, קצת סלט ומשהו כתום פיקנטי, בצד הייתה ספק טחינה ספק חצילים עם טחינה.. יכולתנו לבחור בין מנה לא חריפה, מנה פיקנטית לחריפה.
איך היה:
היה טעים, האינגירה מאוד טעימה, פיתה בעלת טעם חמצמץ ( מאחר ועשויה ממחמצת של טף ) ומיוחד, הטעם משתלב מצויין עם המטבלים.
המטבלים עצמם היו טעימים אם כי על פי דעתי היה חסר להם קצת מלח, זה משהו שלא הרגשתי בקלקידן ואני חושב שבקלקידן הכל היה כל כך חריף שלא הרגשתי שחסר משהו, הם היו קצת מימיים בהשוואה לקלקידן.
סך הכל הארוחה מאוד ממלאת, במבט ראשון על הצלחת קשה לחשוב שבסיום הארוחה אתה תרגיש מלא, סה״כ פיתה ( ועוד איזה פיתה.. כזו דקה ) עם קצת תוספות, אולם בסוף הארוחה לי זה הרגיש מספיק..
לאשתי היה מתבל נוסף של תפוחי אדמה עם גזר וכרוב שהיה מאוד טעים (הרבה יותר מקלקידן), היא הרגישה שהטחינה (ספק חציל) היה חריף..
יש הבדלי טעם, בין אם זה אזורים שונים מהם מגיעים הטבחים מאתיופיה ועד אזורים בהם המסעדה נמצאת, אני חושב שבתל אביב מעדנים את הטעם שיתאים לחך המקומי ונותנים יותר אופציות הגשה - בין חריף למעודן, ההבדל הזה בין המסעדות מגיע מבחינתי גם בצורת ההכנה, בקלקידן הכל בושל והטעם אחיד, אין מקום לשינויים, בבאלינגירה ההרגשה הייתה שהאוכל בושל ללא הרבה טעם ומתאימים ללקוח על ידי הוספת תבלינים במקום, משהו שקצת שובר ומשנה את הטעם לאוכל מאחר ובתהליך הבישול הטעמים מתאחדים ומשתלבים לעומת הוספה של תבלין וערבובו רגע לפני ההגשה.
טעים - כן
נחמד - כן
אולם אם הייתי צריך לבחור בפעם הבאה היכן לאכול או איך לאכול - אני מעדיף לקחת את הטעם כמה שיותר קרוב למקור (גם אם זה יהיה לי קצת חריף) ההבדל הוא עצום וכך גם החוויה.
יכול להיות שעשיתי טעות שביקשתי לא חריף או מעודן והייתי צריך להשאיר את האוכל כמו שאמורים לאכול אותו ובטעמים המקוריים שלו, פעם הבאה ננסה ונחזור לדווח.
תגובות
הוסף רשומת תגובה