מדעטק, חומוס והמושבה הגרמנית

ברביעי החלטנו שאנו נוסעים למוזיאון המדעטק בחיפה, אחרי שהיינו בלונדע בבאר שבע ובבית התפוצות בתל אביב - החלטנו לנסות את מזלנו בצפון ולהעשיר את הילדים בהפעלה חינוכית.

הדרך לחיפה

את הדרך לחיפה מתל אביב עשינו ברכבת, שנים לא נסעתי ברכבת והופתעתי לטובה, אני זוכר שהרכבות עברו בפעם בחצי שעה וכל נסיעה לצפון היינו צריכים לתזמן , לא היו הרבה רכבות, הגענו לתחנה ומצאנו שכמעט כל חמש דקות הייתה רכבת שנסעה או עברה בחיפה (נסענו בשעות הבוקר), הטענו את הרב קו במנוי חופשי יומי בעלות של 40 שח - מה שהכנה לנו נסיעה הלוך חזור ברכבת וסיבוב חופשי באוטובוס בחיפה.

נכנסנו לקרון חדש, נקי, מצוחצח וממוזג ונהנו מ50 דקות נסיעה עד לתחנת בת גלים, משם לקחנו אוטובוס עד למוזיאון, החוויה שבנסיעה באוטובוס בחיפה שונה מאוד מנסיעה בתל אביב, מעבר לשוני הגיאוגרפי חיפה פשוט בנויה יפה (הבניינים) והרבה יותר מרווחת ( היכן שאנחנו נסענו ).

המוזיאון

עמדתי בקופה לרכישת כרטיסים, יחד עם המבצעים ותעודת הנכה שלי יצא ששילמנו כמעט 200 שקלים רק על כניסה למוזיאון... וזה ללא תערוכות חדשות, הפעלות מיוחדות או סרטים - שכולם בתוספת תשלום...

נכנסנו למבנה אבן ישן וגדול, בנוי בצורה מהממת, בכל חדר הייתה תערוכה שונה ועברנו בין החדרים, חלק היה מעניין חלק פחות אולם היו המון מייצגים שפשוט לא עבדו ונדרשו לתיקון, בין אם נשחקו כתוצאה מהזמן או מבלאי, החלק הזה היה מאכזב, בתשלום כל כך גבוה, כזו כמות של אנשים שנכנסים למוזיאון ויש דברים שלא מתוחזקים טוב.

מייצגים של לאונרדו דווינצי והמכונות שהוא בנה תפסו את הבן שלי, סיבוב גלגלים, המרת תנועה סיבובית לאנכית, גלגלי שיניים גרמו לו להביט ולחקור.

תצוגת קסם - זו אחת התצוגות שתפסה את הבן שלי מאוד, הוא בילה שם זמן נכבד ומאוד נהנה מתעתועי מראות, מגנט והפעלתו על ידי כוח אלקטרומגנטי.

תערוכה נוספת שהוא נהנה ממנה הייתה קשורה לכימיה - אולם מכל התערוכה הוא הכי נהנה לשחק עם וילון העשוי סבון, להרים ולהוריד חוט מתוח מתוך קופסא מלאה בסבון.. הדבר יצר משטח גמיש מסבון..

בכל חדר כזה הייתה תערוכה שונה עם המון מייצגים שברך כלל היה דבר אחד שמאוד תפס אותו והתאים לגיל שלו והשאר היה פשוט משעמם, בתערוכת תעופה זה היה הטסת מסוק והנחתתו במיקום המדוייק, ההשפעה של זוית המסוק על טיסתו קדימה או אחורה.

תערוכת חלל וחקר הכוכבים היה דבר שעניין גם את הבת שלי, תערוכה על סוגי אנרגיה ודרך הפקת האנרגיה והחשמל, ותערוכה נוספת הייתה תערוכה של טלסקופים.

התערוכה האחרונה שממנה הם נהנו הייתה של מראות ושבירת הקרניים.

מרבית החדרים היו דחוסים, לא מאווררים, מסריחים - בין אם מתחב או מאנשים רבים..

יצאנו החוצה מאחר וגם בחוץ היו מייצגים, היה חם ולח, הילדים יכלו להשתעשע במזרקות מים שהדיפו ריח חזק של כלור.

סיימנו את הביקור במוזיאון ברכישת קרטיב (במחיר סביר) - בקפיטריה דחוסה והלכנו לכיוון האוטובוס לפעילות הבאה שלנו.

ארוחת צהרים - חומוס BAR

אנחנו מקפידים לעקוב אחרי המלצות למסעדות לטבעונים בקבוצות פייסבוק ותקופה ארוכה שרצינו להגיע לחומוס bar בחיפה, כל כך הרבה המלצות טובות שמענו על המקום, אנו תמיד רוצים לנסות מקומות טבעוניים בכדי לתמוך בהם ולאכול ללא חשש משימוש במוצרים מהחי. מהמוזיאון לקחנו אוטובוס והלכנו קצת ברגל, לאורך ההליכה (החמה והמיוזעת) הסתכלנו סביבנו, המון חומוסיות, קצבים ושאוורמיות נגלו לעיננו, החזקנו את עצמנו חזק והמשכנו ליעדנו, לאחר כמה דקות הליכה בחום הלוהט - שנראו כנצח - הגענו למסעדה, המיקום לא היה משהו, לא הכי נגיש, לא עם מעבר של הרבה אנשים, נכנסנו, מתוך 7 שולחנות בשלושה ישבו, תפסנו מקום והזמנו.

יש משהו מרגיע בלהיכנס למסעדה שהיא כולה טבעונית, לא צריך לחשוש אם את הצ’יפס טיגנו באותו השמן שעושים גם בשר או אם יש הפלטה נפרדת לבשר וטבעוני - אחרי שנים שאני טבעוני מפריע לי לאכול אוכל טבעוני שהוכן באותו אביזר שהוכן גם אוכל בשרי.

התפריט היה חביב עם הרבה אופציות, הזמנו נגיסי תירס לבת, שניצלונים לבן, המבורגר ביונד מייט לאישה ואני הזמנתי חומוס.

המסעדה נראת חביבה ומעוצבת יפה, מסביב ספרים על טבעונות, הייתה מלצרית אחת שספק הייתה חדשה או קצת משועממת, אחד מאחורי הבר שללא ספק נראה משועמם ולא מרוצה ולאחר מכן הבנתי שיש עוד מישהו מאחור במטבח.

איך האוכל?

בסופו של דבר זה הכי חשוב, הבת נהנתה מנגיסי התירס, הבן לא אהב את השניצלונים שהיו עשויים מטופו, הוא מאוד אוהב טופו רק שהתיבול התפל נתן לכך טעמים שדמו לשווארמה מאשר לשניצל, ההמבורגר עצמו היה נחמד, לא היה חם, הלחמנייה לא הכי טרייה אולם כמו שראינו גם לא היה עם מי לדבר, החומוס שלי היה פשוט חסר טעם, קר, אכלתי בהרבה חומוסיות ולא נתקלתי בחומוס שאין לו טעם, אכלתי חומוס עם מרקם, חומוס דליל, חומוס עם הרבה טחינה, חומוס עם פחות טחינה, חומוס חם, חומוס ספק קריר ספק טמפרטורת חדר אבל המשותף לכולם הוא - טעם, כאן קיבלתי חומוס עם מרקם טוב וללא טעם, אפילו הטחינה הייתה ללא טעם, החומוס הגיע ללא חריף וללא מיץ לימון עם פלפל חריף - אשר מוסיפים המון טעם, הפיתה הייתה סבירה, ספק מהיום שחוממה קצת יותר מידי או שנשארה מאתמול.

סיימנו לאכול ויצאנו מהר, יש מקומות שכמה שאני רוצה לשבח אותם אני לא יכול, כמה שאני רוצה לתמוך בכדי שימשיכו - זה פשוט בלתי אפשרי, ההרגשה שלי - עדיין של זמן עד שהמקום נסגר..

המושבה הגרמנית - טיול חם ברחובות חיפה והחיפוש אחרי בירה

יצאנו מהמסעדה והחלטנו ללכת לראות את המושבה הגרמנית, היא אמורה להיות מיוחדת ויפה, הלכנו כקילומטר מהמסעדה והגענו לאזור, חיפשנו וחיפשנו ובעיקר מצאנו קצבים וחומוסיות (שבטוח היו יותר טעימות ממה שאכלתי), המשכנו ללכת עד שהגענו לרחוב הראשי שמתחבר עד לגן הבהיים, נוף נהדר התגלה לעיננו

עם הנוף הנהדר הזה וההבנה שאנו במושבה הגרמנית חיפשנו כוס בירה צוננת - כזו מחבית ולא מבקבוק (כי יש טעם שונה), הלכנו והלכנו אולם לא מצאנו מקום מספיק אטרקטיבי שנוכל להיכנס אליו לשבת ולקבל בירה צוננת, באותו הזמן הילדים התחילו להתלונן על החום, על כך שהם עייפים, על כך שהם רוצים הביתה ולאחר כל כך הרבה תלונות החלטנו לקחת אוטובוס חזרה לרכבת.

הדרך חזרה - תמיד יותר קצרה?

בדרך כלל הדרך חזרה מרגישה מהירה יותר, מכירים את האזורים, חווינו את החוויות האלו מקודם ויודעים למה לצפות, הגענו לתחנת הרכבת וקיבלו אותנו עם מכונת שיקוף... באמת? המשכנו לרציף והיה עלינו לחכות 15 דקות לרכבת אחהצ.. אני לא יודע אם זו חיפה מול תל אביב וכמות הרכבות נמוכה בצורה משמעותית או שזו רק השעה.. כמובן שהגבת איחרה ב10 דקות והזמן הזה שיושבים ברציף הלוהט והלח עם שני ילדים שמציקים אחד לשני הוא לא נחמד, הרכבת הגיעה ועלינו, יצאנו לנו קרון ישן, מאובק, ללא אוורור וללא מיזוג, ישבנו כמה דקות, הדקות נהפכו לעשרות דקות שבהן הבן שלי איבד את זה, הוא נהנה מלקפוץ על המושב ולראות את האבק יוצא - אשתי פחות, היא התחילה לנדוד בחיפוש אחר קרון אחר, נשארנו לשבת עד קבלת הטלפון והתחלנו ללכת, מבחינת ילד זו חוויה ללכת בקרון רכבת, הדלתות שנפתחות בלחיצת כפתור, הרגשת התנועה המחזורית, הגענו לקרון המיועד שהיה ברמה אחרת, קריר, ממוזג  ובעיקר מאוורר.

הגענו הביתה, פרקנו, סידרנו והתארגנו ונתתי למחשבות לנדוד על היום שעבר, בילוי עם הילדים בנסיעה ברכבת, אוטובוס, אוכל ומוזיאון - שהיווה את האטרקציה המרכזית עלו לנו סכום מטורף של 534 שח וזה לאחר הנחות במוזיאון ואוכל יחסית זול, בילינו לא מעט עם הילדים במהלך החופש ואין ספק שכל בילוי עולה אולם בסוף עושים את שיקול היחס תועלת מחיר וכאן לצערי אינני יכול לומר שהיה שווה.

מילה אחרונה על המדעטק - אני נכה ויש לי תעודה מביטוח לאומי על כניסת מלווה חינם, נכון לא מחוייבים לכבד אותה אולם בהמון מקומות כן מכבדים אותה - אני רוכש כרטיס מוזל עקב הנכות שלי והמלוחה שלי נכנס חינם, לונה פארק, לונדע ועוד, במדעטק לא כיבדו את התעודה והמלווה שלי שילם כרטיס במחיר נכה.. נכון זה לא מחיר גבוה ולא משהו שיפגע בי אולם להרבה אנשים אחרים הדבר יכול להיות קריטי ולהוות החלטה האם להגיע למקום מסויים או לא.