לאבד את עצמך
תארו לעצמכם שאתם מאבדים את מה שהכי חשוב לכם בחיים,
אתם מאבדים את עצמכם, את מי שאתם, את מי שאתם רגילים להיות ואת מה שאתם רגילים לעשות.
אני איבדתי את זה, איבדתי את האימון, הייתי מתאמן בבוקר, בערב, הייתי מאמן אנשים, כל החיים של סבבו סביב אימון וביום אחד איבדתי את זה, נלחמתי, נלחמתי הרבה בכדי שלא אאבד את זה, התאמצתי, ניסיתי, נלחמתי ובעיקר סבלתי, לא הייתי מוכן לוותר על האימון בחיים שלי, אבל מה קורה שההנאה והרצון לעשות את מה שאהבת נעלמים, פתאום שאין חשק וזה לא מורגש כמשהו חשוב, מה אז, אתה חושב על אותו נושא ופשוט לא מתחשק לך לעשות אותו, זה לא מעורר בך שום שמץ של הנאה ורצון לביצוע, מה עושים אז?
דבר ראשון לא נלחמים, נותנים לתחושות ולרגשות האלו מקום ומכבדים אותן.
דבר שני לא נלחמים ( כן ברור לי שרשמתי את זה קודם ) מקבלים את זה שיש פעמים שאנו נחשוב על כך ונרגיש רע, נחשוב מדוע אנו לא עושים את זה או מה השתנה וננסה לעשות את זה אבל זה לא הפתרון - כל פעם צריך לחזור לכך שזה בסדר ולא צריך לעשות משהו שלא רוצים.
דבר שלישי - לקבל ולסלוח לעצמך ולשמוח
תגובות
הוסף רשומת תגובה